
במדריך הזה נלמד איך להגדיר את מצלמת ה-DSLR כדי להשיג את הצילום הכי איכותי ביותר. נלמד קצת על ההיסטוריה של מצלמות DSLR, על הפרמטרים המשפיעים על צילום ומה ההגדרות שאני נוטה להשתמש בהם.
מה זה מצלמת DSLR אתם שואלים?
לפני שאנחנו קופצים להגדרות, קודאקים, עדשות וכו', אני ממליץ קודם שנבין מה המשמעות של ההגדרות הללו וכיצד השתמשו בהם בהיסטוריה.
אז מצלמת רפלקס דיגיטלית (Digital Single-Lens Reflex = DSLR) היא גרסה ממוחשבת של מצלמת רפלקס בעדשה אחת (Single-Lens Reflex = SLR)
כן כן אלו הן מצלמות שעד לפני כמה שנים (עשור פלוס מינוס) היו משתמשים בהן לצילום תמונות סטילס.
במצלמות מהסוג הזה, האור שנכנס דרך העדשה מקדמה [1] (במצב שהמצלמה לא מצלמת) מוחזר דרך מראה [2] על מנסרה [6,7] שמעבירה את התמונה לעינית למעלה [8], או (במצב שהמצלמה מצלמת) עובר דרך איפה שהמראה [5] אמורה להיות ודרך התריס [3] אל הגלאי הרגיש לאור [4] (פילם או גלאי דיגיטלי).
תרשים פנימי של המצלמה (תודות לויקיפדיה)
התרשים מגניב אבל איך נראת מצלמת כזאת?
אם תסתכלו טוב בתמונה למטה, אתם תשימו לב ששני המצלמות זהות אחת לשנייה. מבחינת תפעול אופן העבודה הם עובדות בדיוק באותה צורה עם אותם הגדרות. ההבדל היחיד והוא הבדל משמעותי מאוד, הוא אופן אכסון התמונה.
מצלמת ה-SLR עובדת על פילם אתם ממש צריכים להטעין פילם לתוך המצלמה, כן כן כמו פעם בתקופה הפרה היסטורית. יש לכם עד 30 תמונות פחות או יותר ואתם לא יכולים לראות מה שצילמתם עד לרגע שאתם הולכים לפתח את הפילם לתמונות.
לעומת זאת ה-DSLR מצלמת על כרטיס זיכרון ויכולה לצלם מאות תמונות על כרטיס אחד, אתם יכולים לראות בזמן אמת מה צולם וכמובן גם שכל תהליך העיבוד והפיתוח שנעשה אחרי זה בפוטושופ הוא סלחני בהרבה יותר.
מצלמות ה -DSLR כמו שהבנו מעוד נוחות לעבודה בצילום סטילס וזה היה רק הגיוני ועניין של זמן שאת הטכנולוגיה הזאת גם ייסמו גם בצילום ווידאו.
בעשור האחרון מצלמות ה-DSLR קיבלו אפשרות לצלם ווידאו ומשם הכל הלך והשתפר עד למצב שבימינו אפשר לצלם סרט בעזרת מצלמה DSLR ולא רק שהצופה לא ירגיש שזו לא מצלמת קולנוע אלה גם העורכים ואנשי הקולור יקבלו חומר גלם איכותי לעבודה אל אותו סרט או סרטון.
אז איך מגדירים את ה DSLR לאיכות ווידאו הכי איכותית?
כדי להגדיר את המצלמה שלנו שתלכוד את התמונה בצורה הכי איכותית ואז גם תשמור את מה שהיא לכדה דרך החיישן אל תוך קובץ הכי איכותי ובצורה הכי איכותית (אם שמתם לב יש כאן שימוש רב במילה "איכותי").
אנחנו צריכים להבין אילו הגדרות או פרמטרים יש לנו במצלמה ולפי סוג הצילום, שעה ביום או התוכן המצולם נוכל להגדיר את הצילום למצב האיכותי ביותר.
ISO – את המילה הזאת אתם כנראה כבר שמעתם בעבר, אני לא רוצה לשעמם אתכם עם מידה על חומרים וכימיה אשר קשורים לפילם, אז אני יקצר את זה:
ה-ISO זה נתון הקשור לרגישות של הפילם לאור, במצלמות דיגיטליון אין לנו פילם אם זאת ה-ISO עובד על אותו עיקרון כמה שהמספר של ה-ISO נמוך יותר כך הפילם פחות רגיש וכמה שגבוהה יותר הפילם יותר רגיש לאור. מה שזה אומר שבתנאי תאורה לא טובים לדוגמה בלילה עדיף לצלם עם ISO גבוהה.
אבל יש כאן קאצ' כמה שה-ISO גבוהה יותר כך גם הצילום שלנו יקבל יותר גרעיניות\רעש לכן רצוי לדעת עד כמה המצלמה שלכם מאפשרת לבחור איזו גבוהה עם כמה שפחות רעש.
בדרך כלל (כמובן שזה תלוי בתאורה) אתם תרצו שה-ISO שלכם לא יעלה על 800, כמובן שיש מצלמות עם DUAL ISO ויש מצלמות שגם ב-ISO גבוהה יחסית אין רעש, אבל זה מאוד תלוי במצלמה.
כמו שאמרתי רצוי לא לעבור את ה 800 למען הסדר הטוב.
מהירות תריס – תריס זה הוא מנגנון בתוך המצלמה שכאשר אנחנו לוחצים על כפתור הצילום התריס מתחיל להיפתח ולהיסגר וכך לייצר לנו פריימים. כמה שיותר זמן התריס נמצא במצב פתוח כך נכנס יותר אור אל תוך החיישן ואנחנו מקבלים תמונה בהירה יותר. אותו הדבר תקף גם להפך.
בכל מה שנוגע בצילום ווידאו עם מצלמת DSLR, התריס הגדרות מהירות התריס קשורות ב-FPS (כמות פריימים בשניה). כמות הזמן שהתריס פתוח הוא גם מאפשר לחיישן לתפוס יותר תנועה, ולכן חשוב להקפיד על מהירות תריס נכונה ביחס לכמות הפריימים שהגדרנו במצלמה.
אם אתם מצלמים את הסרט שלכם ב-24 פריימים בשניה (סטנדרט קולנועי), מומלץ להגדיר את מהירות התריס לכפול מהמספר הזה לדוגמה 48 (במצלמות DSLR אין 48 לכן זה יהיה 50). היחס הזה מאפשר לנו ללכוד את התנועה בצילום בצורה הכי חלקה ולא "מרצדת" כפי שהיא הייתה אם מהירות התריס הייתה במספר גבוהה יותר ביחס ל-FPS.
מספר פריימים בשניה FPS – במצלמות ה-DSLR אנחנו יכולים לבחור באחת מהאופציות הבאות: 23.97, 25, 29.97, 50 או 60 פריימים בשנייה. המהירויות הנמוכות צריכות להתאים למקור ההקרנה והמהירויות הגבוהות יותר מאפשרות לנו להציג הילוך איטי באיכות גבוהה.
24 פריים בשניה זה הוא מספר הפריימים שהעין האנושית יכולה לתפוס ומהם המוח יכול להרכיב סיקוונס של סרט/תנועה. פחות מ-24 פריימים בשנייה ואנחנו כבר נרגיש שהסרט שלנו "נתקע". יותר מ-24 פריימים ורוב הסיכוי שלא נרגיש בהבדל לכן ה-24 הוא סוג של נקודת זהב.
אז למה לצלם ב 60 FPS?
אם נתייחס למה שרמתי קודם לכן לגבי ה-24 פיימים הרי שאם נצלם תנוע כלשהי ב 60-FPS זה יאפשר לנו להאט את הצילום בכ-50% וכך נוכל לייצר קטע בהילוך איטי בלי שהצילום שלנו יתחיל להיתקע\לקרטע מחוסר פריימים.
איכות (רזולוציה) – הרזולוציה של הווידאו כמובן תלויה במצלמה וביכולות שלה.
צילום ב-Full HD יניב רזולוציה של 1920×1080 פיקסלים ואיכות HD Ready היא בעצם 1280×720 פיקסלים. בימינו הרבה מצלמים ב-4K שזה 3840X2160 ובשנים הקרובות אני חושב שנעבור ל-8K.
כמובן שמומלץ לצלם על האיכות הגבוהה יותר, אם המצלמה שלכם תומכת בכך, חשוב לזכור שאיכות גבוהה יותר אומרת שהקבצים כבדים יותר ומקשים על עבודה בעמדות מחשב חלשות יותר!.
מפתח צמצם – הצמצם בצילום וידאו משפיע לנו בצורה זהה כמו בצילום רגיל. אנחנו בדרך כלל נרצה לעבוד עם צמצמים פתוחים כדי לקבל עומק שדה רדוד ואת המראה הקולנועי שכל כך קוסם לצופים. כמובן שהצמצם משפיע לנו גם על מהירות התריס, ככול שהצמצם פחות יותר כל החישן נחשף ליותר אור מה שזה אומר שאנחנו נקבל צילום "שרוף". אחת הדרכים להתגבר על כך היא להגביר את מהירות התריס.
אבל – היי אמרתי שמהירות התריס צריכה להיות כפול ממספר ה-פריימים, אחרת נקבל צילום מרצד נכון? אז כאן נכנס לפעולה דבר שנקרא ND פילטר.
ND פילטר זה הוא פילטר מעין "משקפי שמש" לעדשה ומה שהוא עושה פשוט מגביל את כמות האור שנכנס למצלמה, בכך מאפשר לנו לשמור על מהירות תריס נכונה ועדיין לפתוח צמצם לגודל הרצוי.
אחרי שהבנו איך עובד צילום במצלמת DSLR ומה הם כל הנתונים ה"מפחידים" שאנחנו צריכים להגדיר.
הרשימה למטה אלו הן ההגדרות שאני משתמש בהן כאשר אני מצלם את הסרטונים שלי, כמובן שאני מתאים את ההגדרות במידת הצורך, אם זאת 90% מהזמן לסרטונים שלי ההגדרות זהות.
ההגדרות שלי –